אכלוס צור יגאל החל בקיץ 1994 והמשפחות הראשונות חיו בסביבת חול  ועפר, ללא כבישים ,ללא חשמל ועם גנרטורים. לא אחת הם נאלצו להגיע למגופי המים התת קרקעיים ולפתוח אותם על מנת להזרים מים.

מאחר והיישוב היה מיועד בעיקר לזכאי משרד השיכון ולעולים החדשים , רוב התושבים שהיו עתידים להתגורר בצור יגאל חברי העמותות, אולצו להמתין זמן רב לקבלת טופס 4 בשעה שהעיכוב פגע בכל מי שנאלץ לפנות את ביתו בשעה שהם גרו בשכירות.

בעקבות המצב הוחלט לצאת להפגנה מול משרדי המועצה האזורית ד.השרון ביום 14.11.94 [שבועיים טרם הבחירות לראשות מועצת ד. השרון]

את ההפגנה הובילה אביבה מנצור, שקראה לתושבים (אלו שעברו ואלו שעתידים לעבור) להצטרף אליה, הפיצה הודעות בתקשורת הכתובה והמשודרת, פנתה לשר השיכון באותם ימים פואד בן אליעזר, למנכ"ל המשרד לדובר, לציבור ועוד, 

שעה לאחר תחילת ההפגנה מול משרדי המועצה האזורית בכפר מל"ל, נקראה אביבה להכנס לראש מועצת דרום השרון אברהם לזר ז"ל. יחד עם אביבה נכנס למשרדו גם שמוליק ונגל, מראשי עמותת מתיישבי השרון.

במהלך השיחה התקשר מנכ"ל משרד השיכון אריה מזרחי, הוא שוחח עם אביבה והבהיר לה מי האחראים לאי מתן טופס 17. לאחר דקות ספורות הוחלט שהוא יגיע למחרת לסיור ביישוב .

הנציגים יצאו בהתרגשות מהשיחה, פוזרה ההפגנה והתושבים נערכו למחרת  לקבלתו של מנכ"ל משרד השיכון בשעות בין ערביים.

ב 15.11.94, בגשם סוער ובבוץ טובעני, הגיע המנכל ועימו חבורה שהתלוותה אליו לקרוואן שהוצב על גבעה בסמוך לוועד המקומי ששימש את משרד השיכון. תושבים רבים ליוו את הקבוצה בדרכם לקרוואן.

בפגישה לקחו חלק גם נציגי התושבים - אביבה מנצור ולצידה לידיה דישי, תושבת היישוב בחודשי הריון מתקדמים, על מנת להמחיש לאורחינו את המצוקה בה חיינו ללא חשמל ,בקור ובבוץ .

מר אריה מזרחי מנכ"ל משרד השיכון שישב בראש השולחן הזמין לישיבה את נציגי משרד הפנים, נציג חברת החשמל, את משרד השיכון את ראש מועצת דרום נשרון את סגנו אברהם רוצקי ז"ל את נציגי העמותות ועוד.. החדר היה צפוף ולא נותר בו כיסא לשבת ...התושבים עמדו בחוץ ולהמתין עד שיצא עשן לבן.

בסיכום המפגש שנוהל ביד רמה ובנחישות רבה ע"י מנכ"ל משרד השיכון ,הבטיח אברהם לזר ז"ל ראש המועצה האזורית  להוציא לכולם טופס 4.

בבחירות שהתקיימו בתאריך 29/11/1994 נבחר ד"ר מוטי דלג'ו שעמד בהבטחתו של מנכ"ל משרד השיכון  וקידם את מתן טיפסי 4 לתושבים.